Book of Jubilees 17

Chapter 17

א ובשנה הראשונה לשבוע החמישי ביובל ההוא נגמל יצחק, ויעש אברהם משתה גדול בחודש השלישי ביום הגמל את יצחק בנו:
1 Isaac was weaned in this jubilee, and Abraham made a great banquet in the third month, on the day his son Isaac was weaned.
ב וישמעאל בן הגר המצרית היה על פני אברהם אביו, באשר הוא שם:
2 And Ishmael, the son of Hagar, the Egyptian, was before the face of Abraham, his father, in his place,
ג וישמח אברהם ויברך את ה', כי יראה בנים מחלציו ולא מת בלי בנים:
3 and Abraham rejoiced and blessed God because he had seen his sons and had not died childless.
ד ויזכור את הדבר אשר דיבר איתו ביום היפרד לוט מעימו, וישמח כי נתן לו אלוהים זרע על הארץ לרשת את הארץ:
4 And he remembered the words which He had spoken to him on the day on which Lot had parted from him, and he rejoiced because the Lord had given him seed upon the earth to inherit the earth,
ה ויברך בקול גדול את בורא כל היקום:
5 and he blessed with all his mouth the Creator of all things.
ו ותרא שרה את ישמעאל שמח ומכרכר וגם אברהם שמח בו מאוד, ותקנא לראות בישמעאל ותאמר לאברהם:
6 And Sarah saw Ishmael playing and dancing and Abraham rejoicing with great joy, and she became jealous of Ishmael and said to Abraham,
ז גרש האמה הזאת ואת בנה, בן האמה הזאת לא יירש עם בני עם יצחק:
7 "Cast out this bondwoman and her son; for the son of this bondwoman will not be heir with my son, Isaac."
ח וירע הדבר בעיני אברהם על אודות אמתו ועל בנו, לשלח אותם מעל פניו:
8 And the thing was grievous in Abraham's sight, because of his maidservant and because of his son, that he should drive them from him.
ט ויאמר אלוהים אל אברהם אל ירע בעיניך על הילד ועל השפחה, כל אשר אמרה שרה אליך שמע דברה ועשה אותו, כי ביצחק יקרא לך שם וזרע:
9 And God said to Abraham "Let it not be grievous in thy sight, because of the child and because of the bondwoman; in all that Sarah hath said unto thee, hearken to her words and do (them); for in Isaac shall thy name and seed be called.
י ואת בן השפחה הזאת לגוי גדול אשימנו, כי ממשפחתך הוא:
10 But as for the son of this bondwoman I will make him a great nation, because he is of thy seed."
יא וישכם אברהם בבוקר ויקח לחם וחמת מים וישם אותו על שכם הגר ואת הנער וישלחה, ותלך ותתע במדבר באר שבע:
11 And Abraham rose up early in the morning and took bread and a bottle of water, and placed them on the shoulders of Hagar and the child, and sent her away.<br>And she departed and wandered in the wilderness of Beersheba,
יב ויכלו המים מן החמת, ויצמא הילד ולא יכול ללכת ויפול ארצה:
12 and the water in the bottle was spent, and the child thirsted, and was not able to go on, and fell down.
יג ותקחהו אמו, ותלך ותשליכהו תחת עץ שמן:
13 And his mother took him and cast him under an olive tree,
יד ותלך הלאה ותשב לה מנגדו הרחק כמטחוי קשת כי אמרה אל אראה במות ילדי, ותשב ותבך:
14 and went and sat her down over against him, at the distance of a bow-shot; for she said, "Let me not see the death of my child," and as she sat she wept.
טו ויאמר אליה מלאך אלוהים אחד הקדושים לאמור מה זה תבכי הגר, קומי שאי את הילד והחזיקי את ידך בו, כי שמע אלוהים אל קולך:
15 And an angel of God, one of the holy ones, said unto her, "Why weepest thou, Hagar? Arise, take the child, and hold him in thine hand; for God hath heard thy voice, and hath seen the child."
טז ותרא את הילד ותפקח את עיניה ותרא באר מים, ותלך ותמלא את החמת מים ותשק את ילדה:
16 And she opened her eyes, and she saw a well of water, and she went and filled her bottle with water, and she gave her child to drink,
יז ותקם ותלך נוכח פארן, ויגדל הילד ויהי רובה קשת, ויהי אלוהים אתו:
17 and she arose and went towards the wilderness of Paran. <br>And the child grew and became an archer, and God was with him;
יח ותקח לו אמו אשה מבנות מצרים ותלד לו בן, ויקרא את שמו נביות כי אמרה אלוהים היה קרוב לי בקוראי אליו:
18 and his mother took him a wife from among the daughters of Egypt.<br>And she bare him a son, and he called his name Nebaioth; for she said, "The Lord was nigh to me when I called upon him."
יט ויהי בשבוע השביעי בשנה הראשונה בחודש הראשון ליובל ההוא בשנים עשר יום בחודש הזה, נדברו בשמים דברים אחדים על אודות אברהם:
19 And it came to pass in the seventh week, in the first year thereof, in the first month in this jubilee, on the twelfth of this month, there were voices in heaven regarding Abraham,
כ ויאמרו כי נאמנה רוחו בכל אשר ידבר ה' אתו, וכי יאהב אותו, ונכון לבו בכל פגע:
20 that he was faithful in all that He told him, and that he loved the Lord, and that in every affliction he was faithful.
כא ויבוא השר משטמה ויאמר לפני האלוהים: הנה אברהם אוהב ומוקיר את בנו יצחק מכל:
21 And the prince Mastêmâ came and said before God, "Behold, Abraham loveth Isaac his son, and he delighteth in him above all things else;
כב אמור אליו להקריב אותו לעולה על המזבח וראה תראה אם יעשה את הדבר הזה, למען תדע אם נאמנה רוחו בכל אשר תנסהו:
22 bid him offer him as a burnt-offering on the altar, and Thou wilt see if he will do this command, and Thou wilt know if he is faithful in everything wherein Thou dost try him."
כג ואלוהים ידע כי נאמנה רוח אברהם בכל הפגעים אשר הביא עליו, כי ניסה אותו בעושר המלכים, ואחרי כן באשתו בהלקחה ממנו:
23 And the Lord knew that Abraham was faithful in all his afflictions; for He had tried him through his country and with famine, and had tried him with the wealth of kings, and had tried him again through his wife, when she was torn (from him),
כד ואחרי כן בישמעאל והגר אמתו בשלחו אותם, ובכל אשר ניסהו מצא את לבבו נאמן לפניו:
24 and with circumcision, and had tried him through Ishmael and Hagar, his maid-servant, when he sent them away.<br>And in everything wherein He had tried him, he was found faithful,
כה ולא המרה את רוחו ולא אחר לעשותו, כי היה נאמן ואת ה' אהב:
25 and his soul was not impatient, and he was not slow to act; for he was faithful and a lover of the Lord.
Previous ChapterNext Chapter