Book of Jubilees 43

Chapter 43

א ויעש כדבר יוסף אשר דיבר אליו, וימלא את שקיהם אוכל וגם זהבם שם בשקיהם ואת הגביע בשק בנימין:
1 And he did as Joseph had told him, and filled all their sacks for them with food and put their money in their sacks, and put the cup in Benjamin's sack.
ב הבוקר אור, והמה הלכו לדרכם:
2 And early in the morning they departed,
ג ויהי כאשר יצאו משם ויאמר יוסף אל האיש רדוף אחריהם רוץ וריבה עמהם לאמור, שילמתם רעה תחת טובה וגנבתם את גביע הכסף אשר ישתה אדוני בו:
3 and it came to pass that, when they had gone from thence, Joseph said unto the steward of his house: "Pursue them, run and seize them, saying, 'For good ye have requited me with evil; you have stolen from me the silver cup out of which my lord drinks.'
ד והשב לי את אחיהם הקטון, ומהר להביאהו בטרם אלך לעשות מלאכתי:
4 And bring back to me their youngest brother, and fetch (him) quickly before I go forth to my seat of judgment."
ה וירץ אחריהם וידבר אליהם כדבריו:
5 And he ran after them and said unto them according to these words.
ו ויאמרו אליו חלילה לעבדיך, לא יעשו דבר כזה ולא יגנבו מאומה מבית אדוניך:
6 And they said unto him: "God forbid that thy servants should do this thing, and steal from the house of thy lord any utensil,
ז וגם את הזהב אשר מצאנו אז בשקינו השיבונו אנחנו עבדיך מארץ כנען, איך נגנוב דבר מה?
7 and the money also which we found in our sacks the first time, we thy servants brought back from the land of Canaan.<br>How then should we steal any utensil?
ח הננו פה אנחנו ושקינו. בקש, והאיש ממנו אשר תמצא את הגביע בשקו מות יומת, ואנחנו עם חמורינו נהיה עבדים לאדוניך:
8 Behold here are we and our sacks; search, and wherever thou findest the cup in the sack of any man amongst us, let him be slain, and we and our asses will serve thy lord."
ט ויאמר אליהם לא כן, האיש אשר ימצא איתו אותו לבדו אקח לעבד, ואתם לכו לביתכם לשלום:
9 And he said unto them: "Not so, the man with whom I find, him only shall I take as a servant, and ye will return in peace unto your house."
י ובחפשו בכליהם החל בגדול וכילה בקטון, ויימצא בשק בנימין הקטון:
10 And as he was searching in their vessels, beginning with the eldest and ending with the youngest, it was found in Benjamin's sack.
יא ויחרדו ויקרעו שמלותם, ויעמסו על חמוריהם וישובו העירה:
11 And they rent their garments, and laded their asses, and returned to the city
יב ויבואו ביתה יוסף, ויפלו כולם לפניו על פניהם ארצה:
12 and came to the house of Joseph, and they all bowed themselves on their faces to the ground before him.
יג ויאמר להם יוסף, אתם עשיתם את הדבר הזה:
13 And Joseph said unto them: "Ye have done evil."
יד ויאמרו, מה נאמר ומה נצטדק, ואדוננו מצא את עוון עבדיו, הננו עבדים לאדוננו אנחנו וחמורינו:
14 And they said: "What shall we say and how shall we defend ourselves? Our lord hath discovered the transgression of his servants; behold we are the servants of our lord, and our asses also."
טו ויאמר להם יוסף את האלוהים אני ירא ועלו אל ביתכם, אך אחיכם לי הוא כי הרעותם אשר עשיתם:
15 And Joseph said unto them: "I too fear the Lord; as for you, go ye to your homes and let your brother be my servant, for ye have done evil.
טז הלוא ידעתם כי איש כמוני אשר ישתה בגביע הזה הוקר יוקיר את גביעו, ואתם גנבתם אותו ממני:
16 Know ye not that a man delighteth in his cup as I with this cup? And yet ye have stolen it from me."
יז ויאמר יהודה בי אדוני, אדבר נא דבר באוזני אדוני:
17 And Judah said: "O my lord, let thy servant, I pray thee, speak a word in my lord's ear;
יח שני אחים ילדה אמי לאבינו עבדך, האחד יצא וטורף ולא נמצא עד הנה:
18 two brothers did thy servant's mother bear to our father; one went away and was lost, and hath not been found,
יט ויוותר האחר לבדו לאמו ועבדך אבינו אהבו, ונפשו קשורה בנפש הזאת:
19 and he alone is left of his mother, and thy servant our father loveth him, and his life also is bound up with the life of this (lad).
כ והיה כשובנו אל עבדך אבינו והנער איננו אתנו ומת, והרגנו את אבינו כי ימות ביגון:
20 And it will come to pass, when we go to thy servant our father, and the lad is not with us, that he will die, and we shall bring down our father with sorrow unto death.
כא ועתה הנני להיות עבדך תחת הילד עבד אדוני, והנער יעל עם אחיו:
21 Now rather let me, thy servant, abide instead of the boy as a bondsman unto my lord, and let the lad go with his brethren,
כב כי אנוכי ערבתי אותו מעם עבדך אבינו, ואם לא תשיבנו וחטא עבדך לאבינו כל הימים:
22 for I became surety for him at the hand of thy servant our father, and if I do not bring him back, thy servant will bear the blame to our father for ever."
כג וירא יוסף כי ברוח נדיבה יתאחדו ולב איש טוב לאחיו, ולא יכול להתאפק עוד ויאמר אליהם כי הוא יוסף:
23 And Joseph saw that they were all accordant in goodness one with another, and he could not refrain himself, and he told them that he was Joseph.
כד וידבר איתם עברית ויפול על צואריהם ויבך, ולא הכירוהו ויחלו לבכות גם המה:
24 And he conversed with them in the Hebrew tongue and fell on their neck and wept. But they knew him not and they began to weep.
כה ויאמר אליהם אל תבכו בעבורי, מהרו והביאו את אבי אלי ואראה את אבי בטרם אמות:[....]
25 And he said unto them: "Weep not over me, but hasten and bring my father to me; and ye see that it is my mouth that speaketh and the eyes of my brother Benjamin see.
כו כי הנה זאת השנה השנית להרעב, ועוד חמש שנים אשר אין קציר ואין פרי העץ ואין צמח:
26 For behold this is the second year of the famine, and there are still five years without harvest or fruit of trees or ploughing.
כז רדו מהרה אתם ובתיכם ולא תמותו ברעב, ולא תדאגו לכם ולרכושכם:
27 Come down quickly ye and your households, so that ye perish not through the famine, and do not be grieved for your possessions,
כח כי אלוהים שלחני לפניכם למחיה להחיות עם רב:
28 for the Lord sent me before you to set things in order that many people might live.
כט והגדתם לאבי כי עודני חי, עיניכם רואות כי שמני אלוהים לאב לפרעה ולאדון בביתו ועל כל ארץ מצרים:
29 And tell my father that I am still alive, and ye, behold, ye see that the Lord hath made me as a father to Pharaoh, and ruler over his house and over all the land of Egypt.
ל והגדתם לאבי את כל כבודי, ואת כל העושר והכבוד אשר נתן אלוהים לי:
30 And tell my father of all my glory, and all the riches and glory that the Lord hath given Me."
לא ויתן להם על פי פרעה עגלות וצידה לדרך, ויתן להם שמלות צבועות וכסף:
31 And by the command of the mouth of Pharaoh he gave them chariots and provisions for the way, and he gave them all many-coloured raiment and silver.
לב וגם לאביהם שלח פרעה שמלות וכסף, ועשרה חמורים נושאים בר:
32 And to their father he sent raiment and silver and ten asses which carried corn,
לג וישלח אותם ויעלו ויגידו לאביהם כי עודנו חי, וכי הוא משביר בר לכל עמי הארץ ומושל בכל ארץ מצרים:
33 and he sent them away. And they went up and told their father that Joseph was alive, and was measuring out corn to all the nations of the earth, and that he was ruler over all the land of Egypt.
לד ולא האמין להם אביהם, כי פג לבו:
34 And their father did not believe it, for he was beside himself in his mind;
לה ואחר כן ראה את העגלות אשר שלח יוסף, ותחי רוחו:
35 but when he saw the wagons which Joseph had sent, the life of his spirit revived,
לו ויאמר רב לי כי עוד יוסף חי, ארדה ואראנו בטרם אמות:
36 and he said: "It is enough for me if Joseph liveth; I will go down and see him before I die."
Previous ChapterNext Chapter