אויבוא ישראל ארצה מצרים אל ארץ גושן בראש החודש הרביעי בשנה השנית לשבוע השלישי ליובל החמישה וארבעים:
1And Israel went into the country of Egypt, into the land of Goshen, on the new moon of the fourth month, in the second year of the third week of the forty-fifth jubilee.
בויבוא יוסף לקראת יעקב אביו ארצה גושן, ויפול על צווארי אביו ויבך:
2And Joseph went to meet his father Jacob, to the land of Goshen, and he fell on his father's neck and wept.
גויאמר ישראל אל יוסף אמותה הפעם, אחרי ראותי אותך:
3And Israel said unto Joseph: "Now let me die since I have seen thee,
דויהי מבורך ה' אלהי ישראל אלהי אברהם ואלהי יצחק, אשר לא כלא רחמיו וחסדו מיעקב עבדו:
4and now may the Lord God of Israel be blessed, the God of Abraham and the God of Isaac who hath not withheld His mercy and His grace from His servant Jacob.
הרב לי כי ראיתי את פניך בעודני חי:
5It is enough for me that I have seen thy face whilst I am yet alive;
ואכן אמת המראה אשר ראיתי בבית אל, יהי ה' אלוהי מבורך לעולמי עד:
6yea, true is the vision which I saw at Bethel. Blessed be the Lord my God for ever and ever, and blessed be His name."
זויאכלו יוסף ואחיו לחם וישתו יין לפני אביהם, וישמח יעקב שמחה גדולה מאוד בראותו את יוסף אוכל ושותה לפניו עם אחיו:
7And Joseph and his brothers ate bread before their father and drank wine, and Jacob rejoiced with exceeding great joy because he saw Joseph eating with his brothers and drinking before him,
חויברך לבורא כל היקום, אשר שמר אותו ואשר שמר לו את שנים עשר בניו:
8and he blessed the Creator of all things who had preserved him, and had preserved for him his twelve sons.
טויתן יוסף לאביו ולאחיו את ארץ גושן לאחוזה, למען ישבו בה וברעמסס ובכל גבולה למשול בה לפני פרעה:
9And Joseph had given to his father and to his brothers as a gift the right of dwelling in the land of Goshen and in Rameses and all the region round about, which he ruled over before Pharaoh.
יוישב ישראל ובניו בארץ גושן במיטב ארץ מצרים, וישראל בן שלושים ומאת שנה בבואו מצרימה:
10And Israel and his sons dwelt in the land of Goshen, the best part of the land of Egypt; and Israel was one hundred and thirty years old when he came into Egypt,
יאויכלכל יוסף את אביו ואת אחיו ואת קניינם בלחם, לפי צורכיהם בשבע שני הרעב:
11And Joseph nourished his father and his brethren and also their possessions with bread as much as sufficed them for the seven years of the famine.
יבותלה ארץ מצרים מפני הרעב, ויקן יוסף את כל אדמת מצרים לפרעה בשבר וגם את האנשים ואת בהמתם הכל קנה פרעה:
12And the land of Egypt suffered by reason of the famine, and Joseph acquired all the land of Egypt for Pharaoh in return for food, and he got possession of the people and their cattle and everything for Pharaoh.
יגותכלינה שבע שני הבצורת ויתן יוסף לעמי הארץ זרע ולחם לזרוע בשנה השמינית, כי עלה היאור על כל ארץ מצרים:
13And the years of the famine were accomplished, and Joseph gave to the people in the land seed and food that they might sow (the land) in the eighth year, for the river had overflowed all the land of Egypt.
ידכי בשבע שני הבצורת השקה רק מקומות אחדים הקרובים אל שפת היאור, ועתה עלה על כל גדותיו:
14For in the seven years of the famine it had not overflowed and had irrigated only a few places on the banks of the river, but now it overflowed
טוויזרעו המצרים את האדמה ותעש תבואה רבה בשנה ההיא, השנה הראשונה לשבוע הרביעי ליובל החמישה וארבעים:
15and the Egyptians sowed the land, and it bore much corn that year. And this was the first year of the fourth week of the forty-fifth jubilee.
טזויקח יוסף מן הדגן אשר זרעו חמישיתו למלך וארבע הידות הניח להם לאוכל ולזרע, וישם אותה יוסף לחוק על אדמת מצרים עד היום הזה:
16And Joseph took of the corn of the harvest the fifth part for the king and left four parts for them for food and for seed, and Joseph made it an ordinance for the land of Egypt until this day.
יזויחי ישראל בארץ מצרים שבע עשרה שנה, ויהי כל ימי חייו שלושה שבועים שבע שנים וארבעים ומאת שנה:
17And Israel lived in the land of Egypt seventeen years, and all the days which he lived were three jubilees, one hundred and forty-seven years,
יחוימת בשנה הרביעית לשבוע החמישי ליובל הארבעים וחמשה:
18and he died in the fourth year of the fifth week of the forty-fifth jubilee.
יטויברך ישראל את בניו לפני מותו, ויגד להם את כל אשר יקרא אותם בארץ מצרים ואת אשר יבוא עליהם באחרית הימים:
19And Israel blessed his sons before he died and told them everything that would befall them in the land of Egypt; and he made known to them what would come upon them in the last days,
כאת כל הגיד להם ויברך אותם, ויתן ליוסף פי שנים בארץ:
20and blessed them and gave to Joseph two portions in the land.
כאוישכב עם אבותיו ויקבר במערת המכפלה בארץ כנען אל אברהם אביו, בקבר אשר כרה לו במערת המכפלה בארץ חברון:
21And he slept with his fathers, and he was buried in the double cave in the land of Canaan, near Abraham his father in the grave which he dug for himself in the double cave in the land of Hebron.
כבויתן את כל ספריו ואת ספרי אבותיו אל לוי בנו, לשמור אותם ולחדש אותם לבניו עד היום הזה:
22And he gave all his books and the books of his fathers to Levi his son that he might preserve them and renew them for his children until this day.