Book of Jubilees 6

Chapter 6

א ובראש החודש השלישי יצא מן התיבה ויבן מזבח על ההר הזה ויֵרָא על הארץ:
1 And on the new moon of the third month he went forth from the ark, and built an altar on that mountain.
ב ויקח שעיר עזים רך ויכפר בדמו על כל אשמת הארץ כי נמח כל היקום אשר היה עליה לבד מאשר היו את נוח בתיבה:
2 And he made atonement for the earth, and took a kid and made atonement by its blood for all the guilt of the earth; for everything that had been on it had been destroyed, save those that were in the ark with Noah.
ג וישם את חלבו על המזבח ויקח פר ואיל וכבש ושעירי עזים ומלח ותור ובני יונה:
3 And he placed the fat thereof on the altar, and he took an ox, and a goat, and a sheep and kids, and salt, and a turtle-dove, and the young of a dove,
ד ויעל אשֶה על המזבח ויבא גם מנחות אפויות בשמן, ויזרק את הדם ויין וישם על הכל לבונה ויעל ריח ניחוח לרצון לפני ה':
4 and placed a burnt sacrifice on the altar, and poured thereon an offering mingled with oil, and sprinkled wine and strewed frankincense over everything, and caused a goodly savour to arise, acceptable before the Lord.
ה וירח ה' את ריח הניחוח ויכרות אתו ברית לבל יהיה עוד מבול לשחת הארץ:
5 And the Lord smelt the goodly savour, and He made a covenant with him that there should not be any more a flood to destroy the earth;
ו עוד כל ימי הארץ, זרע וקציר לא ישבותו קור וחום קיץ וחורף יום ולילה לא ישנו את סדרם ולא ישבתו לעולמים:
6 that all the days of the earth seed-time and harvest should never cease; cold and heat, and summer and winter, and day and night should not change their order, nor cease for ever.
ז ואתם פרו ורבו על הארץ, ומלאו אותה והיו לברכה עליה:
7 "And you, increase ye and multiply upon the earth, and become many upon it, and be a blessing upon it.
ח מוראכם וחתכם אתן על כל אשר על הארץ ואשר בים:
8 The fear of you and the dread of you I shall inspire in everything that is on earth and in the sea.
ט והנה נתתי לכם כל חית הארץ וכל בהמה וכל אשר יעופף וכל הרמש הרומש על הארץ ודגי המים ואת כל לאכלה, כירק עשב נתתי לכם את כל לאכלה:
9 And behold I have given unto you all beasts, and all winged things, and everything that moveth on the earth, and the fish in the waters, and all things for food; as the green herbs, I have given you all things to eat.
י אך בשר בנפשו דמו לא תאכלו כי נפש כל בשר הדם ולא יידרש דמכם לנפשכם:
10 But flesh, with the life thereof, with the blood, ye shall not eat; for the life of all flesh is in the blood, lest your blood of your lives be required.
יא מיד כל אדם מיד איש אדרוש דם אדם:
11 At the hand of every man, at the hand of every (beast), shall I require the blood of man.
יב שופך דם אדם באדם דמו ישפך כי בצלם אלוהים עשה את האדם:
12 Whoso sheddeth man's blood by man shall his blood be shed; for in the image of God made He man.
יג ואתם פרו ורבו, ומלאו את הארץ:
13 And you, increase ye, and multiply on the earth."
יד ובניו נשבעו לבלתי אכול דם כל בשר:
14 And Noah and his sons swore that they would not eat any blood that was in any flesh,
טו ויקם ברית לפני ה' אלהים לעולם לכל דורות הארץ בחודש הזה:
15 and he made a covenant before the Lord God for ever throughout all the generations of the earth in this month.
טז לכן דיבר אותך כי תקים גם אתה ברית את בני ישראל בחודש הזה על ההר, והבאת אותם באלה ותזרוק דם עליהם על כל דברי הברית אשר כרת ה' עמהם לדורות עולם:
16 On this account He spake to thee that thou shouldst make a covenant with the children of Israel in this month upon the mountain with an oath, and that thou shouldst sprinkle blood upon them because of all the words of the covenant, which the Lord made with them for ever.
יז וזאת העדות הכתובה לפניהם למען תשמרו אותה כל הימים לבל תאכלו לעולם את דם נפש כל חי:
17 And this testimony is written concerning you that you should observe it continually, so that you should not eat on any day any blood of beasts or birds or cattle during all the days of the earth,
יח והאיש אשר יאכל דם חיה ובהמה ועוף כל ימי הארץ, ונכרת הוא וזרעו מן הארץ:
18 and the man who eateth the blood of beast or of cattle or of birds during all the days of the earth, he and his seed shall be rooted out of the land.
יט ויצו את בני ישראל לבלתי אכול כל דם, למען יעמדו הם וזרעם לפני ה' אלוהינו לנצח:
19 And do thou command the children of Israel to eat no blood, so that their names and their seed may be before the Lord our God continually.
כ והחוק הזה לא ימוש לעולמים ושמרו אותו לדורות עולם, לכפר תמיד על נפשותיכם בדם על המזבח:
20 And for this law there is no limit of days, for it is for ever. They shall observe it throughout their generations, so that they may continue supplicating on your behalf with blood before the altar;
כא מדי יום ביומו בבוקר ובערב יכפרו עליהם לפני ה' ושמרו אותו ולא יכרֵתו:
21 every day and at the time of morning and evening they shall seek forgiveness on your behalf perpetually before the Lord that they may keep it and not be rooted out.
כב ויתן לנוח לבניו אות לבל יבוא עוד שנית מבול על הארץ:
22 And He gave to Noah and his sons a sign that there should not again be a flood on the earth.
כג את קשתו נתן בענן והיתה לאות ברית עולם ולא יהיה עוד המים למבול לשחת הארץ עוד כל ימי הארץ:
23 He set His bow in the cloud for a sign of the eternal covenant that there should not again be a flood on the earth to destroy it all the days of the earth.
כד לכן חרות החוק על לוחות השמים כי ישמרו את חג השבועות בחודש הזה פעם אחת בשנה לחדש את הברית בכל שנה ושנה:
24 For this reason it is ordained and written on the heavenly tables, that they should celebrate the feast of weeks in this month once a year, to renew the covenant every year.
כה וכל הימים אשר חגו בשמים את החג הזה מיום הבריאה עד ימי נוח היו שבעה ועשרים יובלים וחמשה שבועים:
25 And this whole festival was celebrated in heaven from the day of creation till the days of Noah-twenty-six jubilees and five weeks of years:
כו ויחג נוח אותו שבעה יובלים ושבוע אחד עד יום מותו, אבל בני נוח חיללו אותו עד ימי אברהם ויאכלו דם:
26 and Noah and his sons observed it for seven jubilees and one week of years, till the day of Noah's death, and from the day of Noah's death his sons did away with (it) until the days of Abraham, and they ate blood.
כז אך אברהם לבדו שמר אותו ובניו יצחק ויעקב שמרו אותו עד ימיך:
27 But Abraham observed it, and Isaac and Jacob and his children observed it up to thy days,
כח ובימיך שכחו אותו בני ישראל, עד אשר חידשתים בהר הזה:
28 and in thy days the children of Israel forgot it until ye celebrated it anew on this mountain.
כט וגם אתה צו את בני ישראל ושמרו את החג הזה בכל דורותיהם לחוק להם:
29 And do thou command the children of Israel to observe this festival in all their generations for a commandment unto them:
ל יום אחד בשנה בחודש הזה יחוגו את החג הזה:
30 one day in the year in this month they shall celebrate the festival.
לא כי הוא חג השבועות והוא חג ראשית הבריאה, משְנֵה תושיה לו:
31 For it is the feast of weeks and the feast of first-fruits:
לב והחג הזה לשתי משפחות כפי הכתוב והחרות עליו:
32 this feast is twofold and of a double nature: according to what is written and engraven concerning it celebrate it.
לג כי אנכי כתבתי אותו בספר התורה הראשון בספר אשר כתבתי לך, כי תחוג אותו יום אחד יום אחד בשנה:
33 For I have written in the book of the first law, in that which I have written for thee, that thou shouldst celebrate it in its season, one day in the year,
לד וגם הוריתי לך את קרבנותיו לזכור אתהן, ובני ישראל יחוגו אותו לדורותיהם בחודש הזה יום אחד יום אחד בשנה:
34 and I explained to thee its sacrifices that the children of Israel should remember and should celebrate it throughout their generations in this month, one day in every year.
לה וראשי חדשי הראשון הרביעי השביעי והעשירי, המה ימי הזיכרון וימי חג בארבע תקופות השנה:
35 And on the new moon of the first month, and on the new moon of the fourth month, and on the new moon of the seventh month, and on the new moon of the tenth month are the days of remembrance, and the days of the seasons in the four divisions of the year.
לו כתובים וחקוקים המה לעדות מימים ימימה:
36 These are written and ordained as a testimony for ever.
לז וישם אותם נוח לו למועדים לדורות עולם, להיות לו בהם חג זיכרון:
37 And Noah ordained them for himself as feasts for the generations for ever, so that they have become thereby a memorial unto him.
לח בראש החודש הראשון נאמר אליו לעשות את התיבה, ובו יבשה הארץ ויפתח וירא את הארץ:
38 And on the new moon of the first month he was bidden to make for himself an ark, and on that (day) the earth became dry and he opened (the ark) and saw the earth.
לט בראש החודש הרביעי נכלא פי מעינות התהום בארץ:
39 And on the new moon of the fourth month the mouths of the depths of the abysses beneath were closed.
מ ובראש החודש השביעי נבקעו כל מעינות תהום רבה, והמים החלו לרדת אל קרבנה:
40 And on the new moon of the seventh month all the mouths of the abysses of the earth were opened, and the waters began to descend into them.
מא ובראש החודש העשירי נראו ראשי ההרים, ונוח היה שמח:
41 And on the new moon of the tenth month the tops of the mountains were seen, and Noah was glad.
מב לכן עשה אותם לו למועדי זיכרון עולם, וככה יוסדו:
42 And on this account he ordained them for himself as feasts for a memorial for ever, and thus are they ordained.
מג ונחרתו על לוחות השמים שתים עשרה שבתות לכל אחד ואחד, מן האחד ועד השני בוא יבוא זכרונם:
43 And they placed them on the heavenly tables, each had thirteen weeks; from one to another (passed) their memorial,
מד מן הראשון עד השני מן השני עד השלישי מן השלישי עד הרביעי:
44 from the first to the second, and from the second to the third, and from the third to the fourth.
מה וכל הימים אשר נועדו הם שתים וחמישים שבתות ימים, עד מלאת שנה תמימה:
45 And all the days of the commandment will be two and fifty weeks of days, and (these will make) the entire year complete.
מו ככה חרות וחקוק על לוחות השמים חוק שנה בשנה ולא יעבור:
46 Thus it is engraven and ordained on the heavenly tables. And there is no neglecting (this commandment) for a single year or from year to year.
מז ואתה צו את בני ישראל ושמרו את השנים על פי המספר הזה, ארבעה ושישים יום ושלוש מאות יום:
47 And command thou the children of Israel that they observe the years according to this reckoning-three hundred and sixty-four days,
מח והיה שנה תמימה, ומספר מפקד ימי השנה ומועדיה לא ישחת:
48 and (these) will constitute a complete year, and they will not disturb its time from its days and from its feasts;
מט כי הכל בוא יבוא בה כפי אשר הועד עליו, ולא יעברו כל יום ולא יחללו כל מועד:
49 for everything will fall out in them according to their testimony, and they will not leave out any day nor disturb any feasts.
נ והיה כי יעברו ולא ישמרו אותם כמצותיו, ישחיתו בפעם אחת כל עת וזמן והשנים תעתקנה ממקומן:
50 But if they do neglect and do not observe them according to His commandment, then they will disturb all their seasons, and the years will be dislodged from this (order),
נא ויעבטון אורחות סדרם, וכל בני ישראל ישכחו את דרך השנים ולא ימצאו עוד:
51 [and they will disturb the seasons and the years will be dislodged] and they will neglect their ordinances.
נב ויזנחו את ראש החודש וזמנו ואת השבתות, והעוו את כל דרכי השנים:
52 And all the children of Israel will forget, and will not find the path of the years, and will forget the new moons, and seasons, and sabbaths, and they will go wrong as to all the order of the years.
נג כי ידעתי את הדבר וכהיום הזה אגידהו לך, ולא אל בינתי אשען כי כן כתוב לפני על הספר ועל לוחות השמים מיוסדת חלוקת הימים:
53 For I know and from henceforth shall I declare it unto thee, and it is not of my own devising; for the book (lieth) written before me, and on the heavenly tables the division of days is ordained,
נד ולא ישכחו את מועדי הברית, ולא ילכו במועדי הגויים לפי תעתועיהם ולפי דעתם:
54 lest they forget the feasts of the covenant and walk according to the feasts of the Gentiles after their error and after their ignorance.
נה והיו אנשים אשר יביטו יראו בירח, הוא המשחית את הזמנים ויקדים עשרת ימים בכל שנה ושנה:
55 For there will be those who will assuredly make observations of the moon--now (it) disturbeth the seasons and cometh in from year to year ten days too soon.
נו ולכן ישחיתו את השנים בימים הבאים, ועשו יום שוא ליום העדות ויום בלתי טהור ליום המועד:
56 For this reason the years will come upon them when they will disturb (the order), and make an abominable (day) the day of testimony, and an unclean day a feast day,
נז וכל איש לא יבדיל בין ימי קודש ובין ימי חול, כי יתעו בחודשים ובשבתות ובמועדים ובשנות היובל:
57 and they will confound all the days, the holy with the unclean, and the unclean day with the holy; for they will go wrong as to the months and sabbaths and feasts and jubilees.
נח לכן הנני מצווך ומעיד בך, למען תעיד בם:
58 For this reason I command and testify to thee that thou mayest testify to them;
נט כי אחרי מותך ישחיתו בניך את הדבר, למען יספרו בשנה רק שלוש מאות יום ושישים יום וארבעה ימים:
59 for after thy death thy children will disturb (them), so that they will not make the year three hundred and sixty-four days only,
ס ועל כן יתעו בראש החודש ובשבת ובחג ובמועד, ואכלו תמיד את הדם בבשר:
60 and for this reason they will go wrong as to the new moons and seasons and sabbaths and festivals, and they will eat all kinds of blood with all kinds of flesh.
Previous ChapterNext Chapter