Néhémie 7

Chapitre 7

א וַיְהִ֗י כַּאֲשֶׁ֤ר נִבְנְתָה֙ הַחוֹמָ֔ה וָאַעֲמִ֖יד הַדְּלָת֑וֹת וַיִּפָּֽקְד֛וּ הַשּׁוֹעֲרִ֥ים וְהַמְשֹׁרְרִ֖ים וְהַלְוִיִּֽם׃

1 Lorsque le mur eut été reconstruit et que j’en eus posé les portes, les portiers, les chantres et les Lévites furent installés à leur poste.

ב וָאֲצַוֶּ֞ה אֶת־חֲנָ֣נִי אָחִ֗י וְאֶת־חֲנַנְיָ֛ה שַׂ֥ר הַבִּירָ֖ה עַל־יְרוּשָׁלִָ֑ם כִּי־הוּא֙ כְּאִ֣ישׁ אֱמֶ֔ת וְיָרֵ֥א אֶת־הָאֱלֹהִ֖ים מֵרַבִּֽים׃

2 Je confiai la garde de Jérusalem à mon frère Hanani et à Hanania, gouverneur du fort, car celui-ci passait pour un homme loyal et craignant Dieu comme peu de gens.

ג ויאמר [וָאֹמַ֣ר] לָהֶ֗ם לֹ֣א יִפָּֽתְח֞וּ שַׁעֲרֵ֤י יְרוּשָׁלִַ֙ם֙ עַד־חֹ֣ם הַשֶּׁ֔מֶשׁ וְעַ֨ד הֵ֥ם עֹמְדִ֛ים יָגִ֥יפוּ הַדְּלָת֖וֹת וֶאֱחֹ֑זוּ וְהַעֲמֵ֗יד מִשְׁמְרוֹת֙ יֹשְׁבֵ֣י יְרוּשָׁלִַ֔ם אִ֚ישׁ בְּמִשְׁמָר֔וֹ וְאִ֖ישׁ נֶ֥גֶד בֵּיתֽוֹ׃

3 Je leur dis: "Les portes de Jérusalem ne devront pas s’ouvrir avant que le soleil chauffe; et pendant que [les gardes] seront encore là, qu’on ferme les battants et qu’on les verrouille. Qu’ensuite on pose les gardes des habitants de Jérusalem, chacun à son poste et chacun vis-à-vis de sa maison."

ד וְהָעִ֞יר רַחֲבַ֤ת יָדַ֙יִם֙ וּגְדוֹלָ֔ה וְהָעָ֥ם מְעַ֖ט בְּתוֹכָ֑הּ וְאֵ֥ין בָּתִּ֖ים בְּנוּיִֽם׃

4 Or, la ville avait une grande étendue, et la population y était peu nombreuse, et [toutes] les maisons n’étaient pas rebâties.

ה וַיִּתֵּ֤ן אֱלֹהַי֙ אֶל־לִבִּ֔י וָאֶקְבְּצָ֞ה אֶת־הַחֹרִ֧ים וְאֶת־הַסְּגָנִ֛ים וְאֶת־הָעָ֖ם לְהִתְיַחֵ֑שׂ וָֽאֶמְצָ֗א סֵ֤פֶר הַיַּ֙חַשׂ֙ הָעוֹלִ֣ים בָּרִאשׁוֹנָ֔ה וָאֶמְצָ֖א כָּת֥וּב בּֽוֹ׃ (פ)

5 Dieu m’inspira la pensée de rassembler les nobles, les chefs et le peuple pour établir leur filiation; je découvris le registre généalogique de ceux qui étaient montés en premier, et j’y trouvai consigné ce qui suit:

ו אֵ֣לֶּה ׀ בְּנֵ֣י הַמְּדִינָ֗ה הָעֹלִים֙ מִשְּׁבִ֣י הַגּוֹלָ֔ה אֲשֶׁ֣ר הֶגְלָ֔ה נְבוּכַדְנֶצַּ֖ר מֶ֣לֶךְ בָּבֶ֑ל וַיָּשׁ֧וּבוּ לִֽירוּשָׁלִַ֛ם וְלִיהוּדָ֖ה אִ֥ישׁ לְעִירֽוֹ׃

6 "Voici les gens de la province, parmi les captifs exilés que Nabuchodonosor, roi de Babylone, avait déportés à Babylone, qui partirent pour retourner à Jérusalem et en Judée, chacun dans sa ville.

ז הַבָּאִ֣ים עִם־זְרֻבָּבֶ֗ל יֵשׁ֡וּעַ נְחֶמְיָ֡ה עֲ֠זַרְיָה רַֽעַמְיָ֨ה נַחֲמָ֜נִי מָרְדֳּכַ֥י בִּלְשָׁ֛ן מִסְפֶּ֥רֶת בִּגְוַ֖י נְח֣וּם בַּעֲנָ֑ה מִסְפַּ֕ר אַנְשֵׁ֖י עַ֥ם יִשְׂרָאֵֽל׃ (ס)

7 Ils revinrent avec Zorobabel, Yêchoua, Nehémia, Azaria, Raamia, Nahamani, Mardochée, Bilchân, Mispéret, Bigvaï, Nehoum et Baana. Ainsi se chiffraient les hommes du peuple d’Israël:

ח בְּנֵ֣י פַרְעֹ֔שׁ אַלְפַּ֕יִם מֵאָ֖ה וְשִׁבְעִ֥ים וּשְׁנָֽיִם׃ (ס)

8 Les enfants de Paroch: deux mille cent soixante-douze;

ט בְּנֵ֣י שְׁפַטְיָ֔ה שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת שִׁבְעִ֥ים וּשְׁנָֽיִם׃ (ס)

9 les enfants de Chefatia: trois cent soixante-douze;

י בְּנֵ֣י אָרַ֔ח שֵׁ֥שׁ מֵא֖וֹת חֲמִשִּׁ֥ים וּשְׁנָֽיִם׃ (ס)

10 les enfants d’Arah: six cent cinquante-deux;

יא בְּנֵֽי־פַחַ֥ת מוֹאָ֛ב לִבְנֵ֥י יֵשׁ֖וּעַ וְיוֹאָ֑ב אַלְפַּ֕יִם וּשְׁמֹנֶ֥ה מֵא֖וֹת שְׁמֹנָ֥ה עָשָֽׂר׃ (ס)

11 les enfants de Pahat-Moab, de la famille de Yêchoua et Joab: deux mille huit cent dix-huit;

יב בְּנֵ֣י עֵילָ֔ם אֶ֕לֶף מָאתַ֖יִם חֲמִשִּׁ֥ים וְאַרְבָּעָֽה׃ (ס)

12 les enfants d’Elam: mille deux cent cinquante-quatre;

יג בְּנֵ֣י זַתּ֔וּא שְׁמֹנֶ֥ה מֵא֖וֹת אַרְבָּעִ֥ים וַחֲמִשָּֽׁה׃ (ס)

13 les enfants de Zattou: huit cent quarante-cinq;

יד בְּנֵ֣י זַכָּ֔י שְׁבַ֥ע מֵא֖וֹת וְשִׁשִּֽׁים׃ (ס)

14 les enfants de Zaccaï: sept cent soixante;

טו בְּנֵ֣י בִנּ֔וּי שֵׁ֥שׁ מֵא֖וֹת אַרְבָּעִ֥ים וּשְׁמֹנָֽה׃ (ס)

15 les enfants de Binnouï: six cent quarante-huit;

טז בְּנֵ֣י בֵבָ֔י שֵׁ֥שׁ מֵא֖וֹת עֶשְׂרִ֥ים וּשְׁמֹנָֽה׃ (ס)

16 les enfants de Bêbaï: six cent vingt-huit;

יז בְּנֵ֣י עַזְגָּ֔ד אַלְפַּ֕יִם שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת עֶשְׂרִ֥ים וּשְׁנָֽיִם׃ (ס)

17 les enfants d’Azgad: deux mille trois cent vingt-deux;

יח בְּנֵי֙ אֲדֹ֣נִיקָ֔ם שֵׁ֥שׁ מֵא֖וֹת שִׁשִּׁ֥ים וְשִׁבְעָֽה׃ (ס)

18 les enfants d’Ado-nikâm: six cent soixante-sept;

יט בְּנֵ֣י בִגְוָ֔י אַלְפַּ֖יִם שִׁשִּׁ֥ים וְשִׁבְעָֽה׃ (ס)

19 les enfants de Bigvaï: deux mille soixante-sept;

כ בְּנֵ֣י עָדִ֔ין שֵׁ֥שׁ מֵא֖וֹת חֲמִשִּׁ֥ים וַחֲמִשָּֽׁה׃ (ס)

20 les enfants d’Adin: six cent cinquante-cinq;

כא בְּנֵֽי־אָטֵ֥ר לְחִזְקִיָּ֖ה תִּשְׁעִ֥ים וּשְׁמֹנָֽה׃ (ס)

21 les enfants d’Atêr [de la famille] de Yehiskia: quatre-vingt-dix-huit;

כב בְּנֵ֣י חָשֻׁ֔ם שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת עֶשְׂרִ֥ים וּשְׁמֹנָֽה׃ (ס)

22 les enfants de Hachoum: trois cent vingt-huit;

כג בְּנֵ֣י בֵצָ֔י שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת עֶשְׂרִ֥ים וְאַרְבָּעָֽה׃ (ס)

23 les enfants de Bêçai: trois cent vingt-quatre;

כד בְּנֵ֣י חָרִ֔יף מֵאָ֖ה שְׁנֵ֥ים עָשָֽׂר׃ (ס)

24 les enfants de Harif: cent douze;

כה בְּנֵ֥י גִבְע֖וֹן תִּשְׁעִ֥ים וַחֲמִשָּֽׁה׃ (ס)

25 les enfants de Gabaon quatre-vingt-quinze;

כו אַנְשֵׁ֤י בֵֽית־לֶ֙חֶם֙ וּנְטֹפָ֔ה מֵאָ֖ה שְׁמֹנִ֥ים וּשְׁמֹנָֽה׃ (ס)

26 les gens de Bethléem et de Netofa: cent quatre-vingt-huit;

כז אַנְשֵׁ֣י עֲנָת֔וֹת מֵאָ֖ה עֶשְׂרִ֥ים וּשְׁמֹנָֽה׃ (ס)

27 les gens d’Anatot: cent vingt-huit

כח אַנְשֵׁ֥י בֵית־עַזְמָ֖וֶת אַרְבָּעִ֥ים וּשְׁנָֽיִם׃ (ס)

28 les gens de Beth-Azmaveth: quarante-deux;

כט אַנְשֵׁ֨י קִרְיַ֤ת יְעָרִים֙ כְּפִירָ֣ה וּבְאֵר֔וֹת שְׁבַ֥ע מֵא֖וֹת אַרְבָּעִ֥ים וּשְׁלֹשָֽׁה׃ (ס)

29 les gens de Kiriath-Yearim, Kefira et Beêrot: sept cent quarante-trois;

ל אַנְשֵׁ֤י הָֽרָמָה֙ וָגָ֔בַע שֵׁ֥שׁ מֵא֖וֹת עֶשְׂרִ֥ים וְאֶחָֽד׃ (ס)

30 les gens de Rama et Ghéba: six cent vingt-et-un;

לא אַנְשֵׁ֣י מִכְמָ֔ס מֵאָ֖ה וְעֶשְׂרִ֥ים וּשְׁנָֽיִם׃ (ס)

31 les gens de Mikhmas: cent vingt-deux;

לב אַנְשֵׁ֤י בֵֽית־אֵל֙ וְהָעָ֔י מֵאָ֖ה עֶשְׂרִ֥ים וּשְׁלֹשָֽׁה׃ (ס)

32 les gens de Béthel et Aï: cent vingt-trois;

לג אַנְשֵׁ֥י נְב֛וֹ אַחֵ֖ר חֲמִשִּׁ֥ים וּשְׁנָֽיִם׃ (ס)

33 les gens d’un autre Nebo: cinquante-deux;

לד בְּנֵי֙ עֵילָ֣ם אַחֵ֔ר אֶ֕לֶף מָאתַ֖יִם חֲמִשִּׁ֥ים וְאַרְבָּעָֽה׃ (ס)

34 les enfants d’un autre Elam: mille deux cent cinquante-quatre;

לה בְּנֵ֣י חָרִ֔ם שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת וְעֶשְׂרִֽים׃ (ס)

35 les enfants de Harîm: trois cent vingt;

לו בְּנֵ֣י יְרֵח֔וֹ שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת אַרְבָּעִ֥ים וַחֲמִשָּֽׁה׃ (ס)

36 les enfants de Jéricho: trois cent quarante-cinq;

לז בְּנֵי־לֹד֙ חָדִ֣יד וְאוֹנ֔וֹ שְׁבַ֥ע מֵא֖וֹת וְעֶשְׂרִ֥ים וְאֶחָֽד׃ (ס)

37 les enfants de Lod, Hadid et Ono: sept cent vingt et un;

לח בְּנֵ֣י סְנָאָ֔ה שְׁלֹ֣שֶׁת אֲלָפִ֔ים תְּשַׁ֥ע מֵא֖וֹת וּשְׁלֹשִֽׁים׃ (פ)

38 les enfants de Senaa: trois mille neuf cent trente.

לט הַֽכֹּהֲנִ֑ים בְּנֵ֤י יְדַֽעְיָה֙ לְבֵ֣ית יֵשׁ֔וּעַ תְּשַׁ֥ע מֵא֖וֹת שִׁבְעִ֥ים וּשְׁלֹשָֽׁה׃ (ס)

39 Les prêtres: les fils de Yedaïa, de la famille de Yêchoua: neuf cent soixante-treize;

מ בְּנֵ֣י אִמֵּ֔ר אֶ֖לֶף חֲמִשִּׁ֥ים וּשְׁנָֽיִם׃ (ס)

40 les enfants d’Immêr: mille cinquante-deux;

מא בְּנֵ֣י פַשְׁח֔וּר אֶ֕לֶף מָאתַ֖יִם אַרְבָּעִ֥ים וְשִׁבְעָֽה׃ (ס)

41 les enfants de Pachhour: mille deux cent quarante-sept;

מב בְּנֵ֣י חָרִ֔ם אֶ֖לֶף שִׁבְעָ֥ה עָשָֽׂר׃ (פ)

42 les enfants de Harîm: mille dix-sept.

מג הַלְוִיִּ֑ם בְּנֵֽי־יֵשׁ֧וּעַ לְקַדְמִיאֵ֛ל לִבְנֵ֥י לְהוֹדְוָ֖ה שִׁבְעִ֥ים וְאַרְבָּעָֽה׃ (ס)

43 Les Lévites: les enfants de Yêchoua et Kadmiêl, descendants de Hodeva: soixante-quatorze.

מד הַֽמְשֹׁרְרִ֑ים בְּנֵ֣י אָסָ֔ף מֵאָ֖ה אַרְבָּעִ֥ים וּשְׁמֹנָֽה׃ (ס)

44 Les chantres: les fils d’Assaph: cent quarante-huit.

מה הַשֹּֽׁעֲרִ֗ים בְּנֵֽי־שַׁלּ֤וּם בְּנֵֽי־אָטֵר֙ בְּנֵֽי־טַלְמֹ֣ן בְּנֵֽי־עַקּ֔וּב בְּנֵ֥י חֲטִיטָ֖א בְּנֵ֣י שֹׁבָ֑י מֵאָ֖ה שְׁלֹשִׁ֥ים וּשְׁמֹנָֽה׃ (ס)

45 Les portiers: les enfants de Challoum, les enfants d’Atêr, les enfants de Talmôn, les enfants d’Akkoub, les enfants de Hatita, les enfants de Chobaï: cent trente-huit.

מו הַנְּתִינִ֑ים בְּנֵי־צִחָ֥א בְנֵי־חֲשֻׂפָ֖א בְּנֵ֥י טַבָּעֽוֹת׃

46 Les serviteurs [du temple]: les enfants de Ciha, les enfants de Hassoufa, les enfants de Tabbaot,

מז בְּנֵי־קֵירֹ֥ס בְּנֵי־סִיעָ֖א בְּנֵ֥י פָדֽוֹן׃

47 les enfants de Kêros, les enfants de Sis, les enfants de Padôn,

מח בְּנֵי־לְבָנָ֥ה בְנֵי־חֲגָבָ֖ה בְּנֵ֥י שַׁלְמָֽי׃

48 les enfants de Lebana, les enfants de Hagaba, les enfants de Salmaï,

מט בְּנֵי־חָנָ֥ן בְּנֵי־גִדֵּ֖ל בְּנֵי־גָֽחַר׃

49 les enfants de Hanân, les enfants de Ghiddêl, les enfants de Gahar,

נ בְּנֵי־רְאָיָ֥ה בְנֵי־רְצִ֖ין בְּנֵ֥י נְקוֹדָֽא׃

50 les enfants de Reaïa, les enfants de Recin, les enfants de Nekoda,

נא בְּנֵי־גַזָּ֥ם בְּנֵי־עֻזָּ֖א בְּנֵ֥י פָסֵֽחַ׃

51 les enfants de Gazzâm, les enfants d’Ouzza, les enfants de Passêah,

נב בְּנֵי־בֵסַ֥י בְּנֵי־מְעוּנִ֖ים בְּנֵ֥י נפושסים [נְפִֽישְׁסִֽים׃]

52 les enfants de Bessaï, les enfants de Meounîm, les enfants de Nefichsîm,

נג בְּנֵי־בַקְבּ֥וּק בְּנֵֽי־חֲקוּפָ֖א בְּנֵ֥י חַרְחֽוּר׃

53 les enfants de Bakbouk, les enfants de Hakoufa, les enfants de Harhour,

נד בְּנֵי־בַצְלִ֥ית בְּנֵֽי־מְחִידָ֖א בְּנֵ֥י חַרְשָֽׁא׃

54 les enfants de Baçlit, les enfants de Mehida, les enfants de Harcha,

נה בְּנֵי־בַרְק֥וֹס בְּֽנֵי־סִֽיסְרָ֖א בְּנֵי־תָֽמַח׃

55 les enfants de Barkôs, les enfants de Sissera, les enfants de Témah,

נו בְּנֵ֥י נְצִ֖יחַ בְּנֵ֥י חֲטִיפָֽא׃

56 les enfants de Neciah, les enfants de Hatifa.

נז בְּנֵ֖י עַבְדֵ֣י שְׁלֹמֹ֑ה בְּנֵי־סוֹטַ֥י בְּנֵי־סוֹפֶ֖רֶת בְּנֵ֥י פְרִידָֽא׃

57 Les descendants des esclaves de Salomon: les enfants de Sotaï, les enfants de Soféret, les enfants de Perida;

נח בְּנֵי־יַעְלָ֥א בְנֵי־דַרְק֖וֹן בְּנֵ֥י גִדֵּֽל׃

58 les enfants de Yaala, les enfants de Darkôn, les enfants de Ghiddêl;

נט בְּנֵ֧י שְׁפַטְיָ֣ה בְנֵֽי־חַטִּ֗יל בְּנֵ֛י פֹּכֶ֥רֶת הַצְּבָיִ֖ים בְּנֵ֥י אָמֽוֹן׃

59 les enfants de Chefatia, les enfants de Hattil, les enfants de Pokhéret-Hacebaïm, les enfants d’Amôn.

ס כָּל־הַ֨נְּתִינִ֔ים וּבְנֵ֖י עַבְדֵ֣י שְׁלֹמֹ֑ה שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת תִּשְׁעִ֥ים וּשְׁנָֽיִם׃ (פ)

60 Tous les serviteurs [du temple] et les descendants des esclaves de Salomon s’élevaient au nombre de trois cent quatre-vingt-douze.

סא וְאֵ֗לֶּה הָֽעוֹלִים֙ מִתֵּ֥ל מֶ֙לַח֙ תֵּ֣ל חַרְשָׁ֔א כְּר֥וּב אַדּ֖וֹן וְאִמֵּ֑ר וְלֹ֣א יָכְל֗וּ לְהַגִּ֤יד בֵּית־אֲבוֹתָם֙ וְזַרְעָ֔ם אִ֥ם מִיִּשְׂרָאֵ֖ל הֵֽם׃

61 Et voici ceux qui partirent de Têl-Mélah, de Têl-Harcha, Keroub, Addôn, Immêr, et qui ne purent indiquer leur famille et leur filiation [pour établir] qu’ils faisaient partie d’Israël:

סב בְּנֵי־דְלָיָ֥ה בְנֵֽי־טוֹבִיָּ֖ה בְּנֵ֣י נְקוֹדָ֑א שֵׁ֥שׁ מֵא֖וֹת וְאַרְבָּעִ֥ים וּשְׁנָֽיִם׃ (ס)

62 les enfants de Delaïa, les enfants de Tobia, les enfants de Nekoda, au nombre de six cent quarante-deux.

סג וּמִן־הַכֹּ֣הֲנִ֔ים בְּנֵ֥י חֳבַיָּ֖ה בְּנֵ֣י הַקּ֑וֹץ בְּנֵ֣י בַרְזִלַּ֗י אֲשֶׁ֣ר לָ֠קַח מִבְּנ֞וֹת בַּרְזִלַּ֤י הַגִּלְעָדִי֙ אִשָּׁ֔ה וַיִּקָּרֵ֖א עַל־שְׁמָֽם׃

63 Et parmi les prêtres: les enfants de Hobaïa, les enfants de Hakoç, les enfants de Barzillaï, qui avait pris pour femme une des filles de Barzillaï, le Galaadite, et en avait adopté le nom.

סד אֵ֗לֶּה בִּקְשׁ֧וּ כְתָבָ֛ם הַמִּתְיַחְשִׂ֖ים וְלֹ֣א נִמְצָ֑א וַיְגֹֽאֲל֖וּ מִן־הַכְּהֻנָּֽה׃

64 Ceux-là recherchèrent leurs tables de généalogie, mais elles ne purent être retrouvées; aussi furent-ils déchus du sacerdoce.

סה וַיֹּ֤אמֶר הַתִּרְשָׁ֙תָא֙ לָהֶ֔ם אֲשֶׁ֥ר לֹא־יֹאכְל֖וּ מִקֹּ֣דֶשׁ הַקֳּדָשִׁ֑ים עַ֛ד עֲמֹ֥ד הַכֹּהֵ֖ן לְאוּרִ֥ים וְתוּמִּֽים׃

65 Le gouverneur leur défendit de manger des choses éminemment saintes, jusqu’au jour où officierait [de nouveau] un prêtre portant les Ourîm et les Toumîm.

סו כָּל־הַקָּהָ֖ל כְּאֶחָ֑ד אַרְבַּ֣ע רִבּ֔וֹא אַלְפַּ֖יִם שְׁלֹשׁ־מֵא֥וֹת וְשִׁשִּֽׁים׃

66 Toute la communauté réunie comptait quarante-deux mille trois cent soixante individus,

סז מִ֠לְּבַד עַבְדֵיהֶ֤ם וְאַמְהֹֽתֵיהֶם֙ אֵ֔לֶּה שִׁבְעַ֣ת אֲלָפִ֔ים שְׁלֹ֥שׁ מֵא֖וֹת שְׁלֹשִׁ֣ים וְשִׁבְעָ֑ה וְלָהֶ֗ם מְשֹֽׁרֲרִים֙ וּמְשֹׁ֣רֲר֔וֹת מָאתַ֖יִם וְאַרְבָּעִ֥ים וַחֲמִשָּֽׁה׃ (ס)

67 sans compter leurs esclaves et leurs servantes, au nombre de sept mille trois cent trente-sept, auxquels s’ajoutaient des chanteurs et des chanteuses, au nombre de deux cent quarante-cinq.

סח גְּמַלִּ֕ים אַרְבַּ֥ע מֵא֖וֹת שְׁלֹשִׁ֣ים וַחֲמִשָּׁ֑ה (ס) חֲמֹרִ֕ים שֵׁ֣שֶׁת אֲלָפִ֔ים שְׁבַ֥ע מֵא֖וֹת וְעֶשְׂרִֽים׃

68 quatre cent trente-cinq chameaux, six mille sept cent vingt ânes.

סט וּמִקְצָת֙ רָאשֵׁ֣י הָֽאָב֔וֹת נָתְנ֖וּ לַמְּלָאכָ֑ה הַתִּרְשָׁ֜תָא נָתַ֣ן לָאוֹצָ֗ר זָהָ֞ב דַּרְכְּמֹנִ֥ים אֶ֙לֶף֙ מִזְרָק֣וֹת חֲמִשִּׁ֔ים כָּתְנוֹת֙ כֹּֽהֲנִ֔ים שְׁלֹשִׁ֖ים וַחֲמֵ֥שׁ מֵאֽוֹת׃

69 Une partie des chefs de famille firent des dons pour les travaux; le gouverneur versa au trésor mille dariques d’or, cinquante bassins, cinq cent trente tuniques de prêtres.

ע וּמֵֽרָאשֵׁ֣י הָֽאָב֗וֹת נָֽתְנוּ֙ לְאוֹצַ֣ר הַמְּלָאכָ֔ה זָהָ֕ב דַּרְכְּמוֹנִ֖ים שְׁתֵּ֣י רִבּ֑וֹת וְכֶ֕סֶף מָנִ֖ים אַלְפַּ֥יִם וּמָאתָֽיִם׃

70 Un certain nombre de chefs de famille donnèrent au trésor des travaux: en or, vingt mille dariques, et en argent, deux mille deux cents mines.

עא וַאֲשֶׁ֣ר נָתְנוּ֮ שְׁאֵרִ֣ית הָעָם֒ זָהָ֗ב דַּרְכְּמוֹנִים֙ שְׁתֵּ֣י רִבּ֔וֹא וְכֶ֖סֶף מָנִ֣ים אַלְפָּ֑יִם וְכָתְנֹ֥ת כֹּֽהֲנִ֖ים שִׁשִּׁ֥ים וְשִׁבְעָֽה׃ (פ)

71 Et ce que donna le reste du peuple s’éleva, en or, à vingt mille dariques, en argent, à deux mille mines, et, en tuniques de prêtres, à soixante-sept.

עב וַיֵּשְׁב֣וּ הַכֹּהֲנִ֣ים וְהַלְוִיִּ֡ם וְהַשּׁוֹעֲרִים֩ וְהַמְשֹׁרְרִ֨ים וּמִן־הָעָ֧ם וְהַנְּתִינִ֛ים וְכָל־יִשְׂרָאֵ֖ל בְּעָרֵיהֶ֑ם וַיִּגַּע֙ הַחֹ֣דֶשׁ הַשְּׁבִיעִ֔י וּבְנֵ֥י יִשְׂרָאֵ֖ל בְּעָרֵיהֶֽם׃

72 Les prêtres, les Lévites, les portiers, les chanteurs, une partie du peuple, les serviteurs [du temple] et tout Israël s’établirent dans leurs villes [respectives]. Lorsque le septième mois arriva, les enfants d’Israël étaient installés dans leurs villes."

Lisez les commentaires sur Néhémie 7

Rashi, Rambam, Ibn Ezra et plus →

Chapitre précédent Chapitre suivant