אאלה דברי חלוקת הימים על פי התורה והעדות לתולדות השנים לשבועיהן וליובליהן כל ימי השמים על הארץ כאשר דבר אל משה בהר סיני:
בויהי בשנה הראשונה לצאת בני ישראל מארץ מצרים, בחודש השלישי בשישה עשר בו וידבר ה׳ אל משה לאמור:
געלה אלי פה ההרה ואתנה לך את שתי לוחות האבן, והתורה והמצווה אשר כתבתי להורותם:
דויעל משה אל הר האלוהים וישכון כבוד ה׳ על הר סיני ויכסהו ענן ששת ימים, ויקרא אל משה ביום השביעי מתוך הענן:
הוירא את כבוד ה׳ כאש אוכלת על הר סיני בעלותו לקחת את לוחות האבן והתורה והמצוה, על פי ה׳ אשר אמר אליו עלה אל ראש ההר:
וויהי משה בהר ארבעים יום וארבעים לילה, ויורהו ה׳ את אשר היה ואת אשר יהיה:
זוילמדהו את חלוקת הימים, על פי התורה והעדות לאמור:
חהסכת את כל הדבר אשר אנכי דובר אליך וכתבהו על ספר, למען ידעו דורותיהם כי עזבתי אותם על כל הרעה אשר עשו כי סרו מן הברית אשר אנוכי כורת היום ביני וביניך בהר סיני לדורותיהם:
טוהיה כי תמצאן אותם רעות רבות וצרות וענה הדבר הזה לפניהם לעד, וידעו כי צדקתי מהם בכל משפטם ובכל מעשיהם וידעו כי הייתי עמהם:
יואתה כתוב לך את כל הדברים אשר אנכי דובר היום באזנך, כי ידעתי את מריים ואת עורפם הקשה בטרם אביאם אל הארץ אשר נשבעתי לאברהם ליצחק וליעקב לאמור לזרעכם אתן את הארץ זבת חלב ודבש:
יאואכלו ושבעו ופנו אל אלהים אחרים אשר לא הצילו אותם מכל צרתם:
יבונשמעה העדות הזאת והיתה להם לעדה, כי ישכחו את כל מצוותי אשר אנכי מצוה אותם:
יגוזנו אחרי שיקוצי הגוים וגילוליהם ועבדו לאלוהיהם והיו להם למכשול צרה וצוקה לפח ולמוקש:
ידורבים יאבדו וילכו שבי לפני צר וייפלו ביד אויביהם, עקב אשר שכחו חוקותי ומצוותי ומועדי ובריתי הפרו:
טוואת שבתותי וקדשִי אשר הקדשתי בתוכם, ואוהלי ומקדשי אשר הקדשתי בארץ לשכן שמי שם:
טזועשו להם מצבות אבן ופסילי עץ והשתחוו להם לחטוא בנפשותם, וזבחו בניהם לשעירים ולכל מעשי תעתועי לבבם:
יזושלחתי להם עדים להעיד בם והמה לא ישמעו וימיתו את עדי:
יחוגם בשומרי תורה יתגרו והמיתום, ועל תורתי יפשעו ויעשו הרע בעיני:
יטואנוכי הסתר אסתיר את פני מהם ונתתים ביד הגוים ורדו בהם והיו להם למוקש ואכלום, וגרשתים מן הארץ והפיצותים בגוים:
כוהמה ישכחו את כל תורתִי ואת כל מצוותַי ואת כל משפטַי ולא ישמרו חודש ושבת מועד ויובל ויזנחו כל משמרת:
כאואחרי כן ישובו ופנו אלי מקרב הגוים בכל לבבם ובכל נפשם ובכל מאודם:
כבוקבצתי את נדחיהם מתוך הגוים, והמה ישובו ובקשו פני ונמצאתי להם:
כגוהיה כי ישחרוני בכל לבבם ובכל נפשם אטה להם שלום רב בצדקה, ונטעתים לצמח מישרים בכל לבי ובכל נפשי:
כדוהיו לברכה ולא לקללה, והיו לראש ולא לזנב:
כהובניתי מקדשי בקרבם ושכנתי בתוכם, והייתי להם לאלהים והמה יהיו לי לעם באמת ובצדקה:
כוואני לא אמאסם ולא אגעלם, כי אני ה׳ אלהיהם:
כזויפול משה על פניו ויתפלל לאמור:
כחה׳ אלוהי אל נא תעזוב עמך ונחלתך כי ילכו בשרירות לבם, ואל תתנם ביד אויביהם למשול בם גוים ולא ירדו בהם פן יזנחוך:
כטועתה יגדל נא חסדך ה׳ על עמך, וברא להם רוח נכון:
לואל ימשול בהם רוח בליעל להיות להם לשטן לפניך להטותם מכל דרכי הצדקה למען יאבדו על פניך:
לאוהם עמך ונחלתך, אשר פדית בכוח גדול מיד המצרים:
לבברא להם לב טהור ורוח קדוש, ואל יכשלו בעוונם מעתה ועד עולם:
לגויאמר ה׳ אל משה ידעתי את מרי שיחם ואת מזימתם ואת קשי עורפם, לא ישמעו בקולי עד אשר יאשמו בחטאותיהם ובחטאות אבותיהם:
לדואחרי כן ישובו אלי באמת בכל לבבם ובכל נפשם ומלתי את עורלת לבבם ואת עורלת לבב זרעם ובראתי להם רוח קדוש וטהרתים למען לא יסורו עוד ממני מיום ההוא עד עולם:
להונפשם תדבק בי ובכל מצוותי ועשו את מצוותי, והייתי להם לאב והם יהיו לי לבן וקראו להם בני אלוהים ולכולם זרע הרוח:
לוונודע כי בני הם, ואנוכי אביהם במשפט כי כן אהבתים:
לזואתה כתוב לך את כל הדבר הזה אשר אודיעך בהר הזה, הראשון והאחרון והבאות לכל חלוקת העת על פי התורה והעדות ולשבועי היובלים עד עולם עד אשר ארד ושכנתי בתוכם מן העולם ועד העולם:
לחויאמר אל מלאך פניו לאמור, כתוב בספר למשה מיום עשות שמים וארץ עד היום אשר יבנה מקדשי בתוכם לעולם ועד:
לטונגלה ה׳ לעין כל בשר וידעו הכל כי אני אלהי ישראל ואבי כל בני יעקב ומלך על הר ציון מן העולם ועד העולם וציון ירושלים קודש תהיה:
מויקח מלאך הפנים ההולך לפני מחנה בני ישראל את לוחות חלוקת השנים מהחל היצירה:
מאלוחות השבועים והיובלים על פי התורה והעדות שנה בשנה כמספרה והיובלים לפי השנים מיום הבריאה החדשה בעשות שמים וארץ וכל יקומם וצבא השמים וכל בריאת הארץ:
מבעד ברוא מקדש ה׳ בירושלים במכון הר ציון וכל מאורי אור יתחדשו לקדושה לשלום ולברכה לכל בחירי ישראל להיות כן מיום ההוא כל ימי השמים על הארץ: