ספר היובלים יד

פרק יד

א ואחר הדברים האלה בשנה הרביעית לשבוע ההוא בראש החודש השלישי, היה דבר ה' אל אברם בחלום לאמור:

ב אל תירא אברם אנוכי מגן לך, ושכרך יהיה הרבה מאוד:

ג ויאמר אדני אלהים מה תתן לי ואנכי הולך ערירי, ובן משק שפחתי הוא דמשק אליעזר יורש אותי ולי לא נתתה זרע:

ד ויאמר אליו לא יירשך זה, כי אם אשר יצא ממעיך הוא יירשך:

ה ויוצא אותו החוצה ויאמר אליו, הבט נא השמימה וספור כוכבי השמים התוכל לספור אותם:

ו ויבט השמימה וירא את הכוכבים, ויאמר לו כה יהיה זרעך:

ז והאמין בה' ותחשב לו לצדקה:

ח ויאמר אליו, אני ה' אלהיך אשר הוצאתיך מאור כשדים לתת לך את ארץ הכנעני לאחוזת עולם:

ט ולהיות לך לאלהים, ואלהי זרעך אחריך:

י ויאמר, אדני אלהים! ויאמר, ה' במה אדע כי אירשנה:

יא ויאמר אליו קח לי עגלה משולשת ועז משולשת וכבש משולש ותור משולש ויונה:

יב ויקח לו את כל אלה בחצי החודש:

יג וישב באלוני ממרא, אשר אצל חברון:

יד ויבן שם מזבח, וישחט את כל אלה, וישפוך את דמם על המזבח, ויבתר אותם בתווך ויתן איש בתרו לקראת רעהו, ואת הציפורים לא בתר:

טו ותרדנה הציפורים על הבתרים, וישב אותם אברם ולא נתן את הציפורים לנגוע בהם:

טז ויהי כבוא השמש ותפול תרדמה על אברם, והנה אימה חשכה גדולה נופלת עליו:

יז וייאמר, אברם, ידוע תדע כי גר יהיה זרעך בארץ לא להם, ועבדום ועינו אתם ארבע מאות שנה:

יח ואת הגוי אשר יעבודו דן אנוכי, ואחרי כן יצאו משם ברכוש גדול:

יט ואתה תבוא בשלום אל אבותיך, ותקבר בשיבה טובה:

כ ובדור הרביעי ישוב הנה, כי לא שלם עוון האמורי עד הנה:

כא וייקץ משנתו ויקם, והשמש באה:

כב ותהי להבה, והנה תנור עשן ולפיד אש עבר בין הגזרים:

כג ובלילה ההוא כרת ה' את אברם ברית לאמור, לזרעך אתן את הארץ הזאת מנהר מצרים עד הנהר הגדול נהר פרת:

כד את הקיני הקניזי הפריזי הרפאים [...] החוי האמורי הכנעני הגרגשי, ויעל מעליו:

כה ויעל אברם את הגזרים ואת הציפורים על מנחותיהם ונסכיהם, ותאכל אותם האש:

כו ובלילה ההוא כרת ברית את אברם, על פי הברית אשר כרתנו את נוח בחודש הזה:

כז ויחדש אותו אברם למועד ולחוק לו עד עולם:

כח וישמח אברם ויגד את כל הדברים האלה לשרי אשתו, והאמין כי יהיה לו זרע והיא לא ילדה:

כט ותיעץ שרי את אישה ותאמר אליו, בוא נא אל שפחתי המצרית אל הגר אולי אבנה לך ממנה זרע:

ל וישמע אברם לקול שרי אשתו, ויאמר אליה כן תעשי:

לא ותקח שרי את הגר השפחה המצרית, ותתן אותה לאברם אישה לו לאשה:

לב ויבוא אליה ותהר ותלד בן ויקרא שמו ישמעאל, בשנה החמישית לשבוע הזה:

לג ואברם היה בשנה ההיא בן שמונים שנה ושש שנים: