אויהי אחרי מות אברהם ויברך אלוהים את יצחק בנו, ויקם מחברון ויסע הלאה:
בוישב עם באר לחי רואי, בשנה הראשונה לשבוע השלישי ליובל ההוא, שבע שנים ימים:
גובשנה הראשונה לשבוע הרביעי החל רעב בארץ, מלבד הרעב הראשון אשר היה בימי אברהם:
דויזד יעקב נזיד, ויבוא עשו מן השדה והוא רעב:
הויאמר אל יעקב אחיו תנה לי מפרי הנזיד הזה, ויאמר יעקב אליו מכרה את בכורתך לי ואתן לך לחם וגם מפרי הנזיד הזה:
וויאמר עשו בלבו הנה אנוכי הולך למות, למה זה לי בכורה:
זויאמר אל יעקב נתתיה לך, ויאמר יעקב השבעה לי וישבע לו:
חויעקב נתן לעשו אחיו לחם והנזיד ויאכל וישבע, ויבז עשו את הבכורה:
טעל כן קרא שם עשו גם אדום, על דבר אודם פרי הנזיד אשר נתן לו יעקב בבכורתו:
יויהי יעקב הבכור, ועשו אבד יתרו:
יאויהי הרעב בארץ ויבוא יצחק לרדת מצרימה, בשנה השנית לשבוע ההוא
יבוילך אל מלך פלשתים גררה, אל אבימלך:
יגוירא אליו ה' ויאמר אליו אל תרד מצרימה, שכון בארץ אשר אומר אליך:
ידוגור בארץ ההיא, אנוכי אהיה עמך ואברכך, כי לך ולזרעך אתן את כל הארץ הזאת, והקימותי את שבועתי אשר נשבעתי לאברהם אביך:
טווהרביתי את זרעך ככוכבי השמים ונתתי לזרעך את כל הארץ הזאת, והתברכו בזרעך כל גויי הארץ:
טזעקב אשר שמע אביך בקולי, וישמור דברי ומצוותי וחוקי וחוקה וברית:
יזועתה שמע גם אתה בקולי ושמור מצותי, וגור בארץ הזאת:
יחוישב בגרר שלושה שבועים:
יטויצו אבימלך עליו ועל כל אשר לו לאמור, הנוגע בו ובכל אשר לו מות יומת:
כויגדל יצחק בארץ פלשתים, ויהי לו מקנה בקר ומקנה צאן וגמלים ועבוּדה רבה:
כאויזרעו בארץ פלשתים וימצא מאה שערים, ויגדל יצחק מאוד:
כבויקנאו אותו פלשתים, וכל הבארות אשר חפרו נערי אברהם בימי חייו סיתמום פלשתים אחרי מות אברהם וימלאום עפר
כגויאמר אבימלך אל יצחק, לך מעמנו כי עצמת ממנו מאוד:
כדויסע משם יצחק בשנה הראשונה לשבוע השביעי ויתהלך בנחלי גרר:
כהוישובו ויחפרו את בארות המים אשר חפרו נערי אברהם אביו, ויסתמום פלשתים אחרי מות אברהם אביו; ויקרא להן שמות כשמות אשר קרא להן אברהם אביו:
כוויחפרו נערי יצחק בארות בנחל, וימצאו מים חיים:
כזויריבו רועי גרר עם רועי יצחק לאמור לנו המים, ויקרא יצחק שם מקום הבאר ההיא עשק כי התעשקו עמנו:
כחויחפרו באר אחרת ויריבו עליה, ויקרא יצחק שמה צוקה:
כטויעתק משם ויחפרו באר אחרת ולא רבו עליה, ויקרא שמה רחובות, ויאמר יצחק עתה הרחיב ה' לנו:
לויגדל בארץ ויעל משם באר שבע, בשנה הראשונה לשבוע הראשון ליובל הארבעה וארבעים
לאוירא אליו ה' בלילה ההוא בראש החודש הראשון ויאמר אליו אנוכי אלוהי אברהם אביך, אל תירא כי אתך אנוכי וברכתיך והרביתי את זרעך מאוד כחול הים בעבור אברהם עבדי:
לבויבן שם מזבח במקום אשר בנה שם בראשונה אברהם אביו, ויקרא בשם ה' ויזבח זבח לאלוהי אברהם אביו:
לגויכרו באר וימצאו מים חיים:
לדויחפרו נערי יצחק עוד באר, ולא מצאו מים:
להוילכו ויגידו ליצחק כי לא מצאו מים, ויאמר יצחק נשבעתי היום לפלשתים וזה הדבר:
לוויקרא את שם המקום ההוא באר שבע, כי פה נשבע לאבימלך ואחוזת מרעהו ולפיכל שר צבאו:
לזוידע יצחק ביום ההוא כי נשבעו לשקר להיות אתם בשלום:
לחויקלל יצחק ביום ההוא את הפלשתים ויאמר, ארורים יהיו הפלשתים ליום אף וחרון מכל העמים:
לטיתנם ה' ללעג ולקללה ולאף ולחרון ביד הגוים החטאים, ועל ידי החתים יכריתם:
מוהיה הנמלט מחרב האויבים ומהחתים, יכרית עם הצדיקים במשפט מתחת השמים:
מאכי אויבים ושונאים יהיו לבניי בימיהם ובארץ, ולא יהיה להם שריד ופליט ולא ימלט איש ביום משפט החרון:
מבכי אבוד יאבד והכרת יכרת והשמד ישמד מן הארץ כל זרע הפלשתים, ולא ימצא כל שריד לו ולא זרע על הארץ:
מגאם יעלה השמימה משם ירד, ואם יבצר עוזו בארץ ממנה ינתש:
מדואם יסתר בין העמים גם משם יכרת, ואם ירד בגיא צלמות גם שם ענוש יענש ואין שלום לו שם:
מהואם ילך בשבי, יומת ביד האורבים לנפשו על הדרך:
מואל נא תותר לו אל מבורך שם וזרע על כל הארץ, כי אם בקללת עולם יתהלך לו:
מזונכתב ונחרת עליו בלוחות השמים, לעשות לו כן ביום המשפט, כי יכרת מן הארץ: