אויהי אחרי מות יצחק אבי יעקב ועשו, וישמעו בני עשו כי ביכר יצחק את יעקב בנו הקטן ויחר להם מאוד:
בויריבו עם אביהם לאמור, מדוע ביכר אביך את יעקב הצעיר על פניך ואתה הבכור:
גויאמר אליהם, עקב אשר מכרתי את בכורתי ליעקב במעט נזיד עדשים:
דביום אשר שלח אבי אותי לצוד ולתפוש ציד ולהביא לו כי יאכל ויברך אותי, בא במרמה ויבא לאבי לאכול ולשתות ויברך אותו אבי ואותי נתן תחת ידו:
הועתה השביענו אבינו אותי ואותו כי לא נעשה רעה איש לאחיו, ולא נשחית את דרכינו:
וויאמרו אליו לא נשמע בקולך להיות אתו בשלום, כי חזקים אנחנו ממנו ועליו נתגבר:
זהבה נצא לקראתו ונהרגהו ונכחידה את בניו, ואם אינך יוצא אתנו נעשה גם לך רעה:
חועתה לו שמענו נבחר לנו בארם ובפלשת ובמואב ובעמון אנשי חיל חלוצי צבא, ונצא לקראתו ונלחמה בו ונכרתנו מן הארץ בטרם יעשה חיל:
טויאמר אליהם אביהם, לא תצאו ולא תלחמו בו פן תפלו לפניו:
יויאמרו אליו, הזה משפטך מנעוריך עד היום הזה? כי תטה צוארך תחת עולו, לא נשמע לדבר הזה:
יאוישלחו אל ארם ואל עדורם רֵע אביהם, וישכרו מהם אלף אנשי מלחמה ובחירי חיל:
יבויבואו אליהם ממואב ומבני עמון השכירים אלף בחירים ומפלשתים אלף בחירי חיל, ומאדום והחורים אלף בחירי מלחמה ומן החיתים גיבורי מלחמה:
יגויאמרו אל אביהם צא אתה לפניהם פן נמיתך, וימלא אף וחמה בראותו כי בניו מאלצים אותו לצאת לפניהם להלחם ביעקב אחיו:
ידוישב ויזכור את כל הרעה הטמונה בחובו על יעקב אחיו, ולא זכר את השבועה אשר נשבע לאביו ולאמו אם יעשה כל רע ליעקב אחיו כל ימי חייו:
טוויעקב לא ידע מאומה מכל הדברים האלה כי יצאו בחרב לקראתו, והוא מתאבל על לאה אשתו, עד אשר הקריבו לבוא אל המגדל לקראתו ארבעה אלפים אנשים חלוצי צבא גיבורי מלחמה בחירי חיל:
טזואנשי חברון שלחו אליו לאמור, הנה אחיך יצא לקראתך להלחם בך ועמו ארבעה אלפים איש חגורי חרב ותופשי מגן ונושאי כלי מלחמה:
יזבאהבתם את יעקב מעשו הגידו לו את הדבר הזה, כי היה יעקב איש רחמים ורב חסד מעשו:
יחולא האמין יעקב לדבר הזה, עד אשר הקריבו אל יד המגדל:
יטויתייצב על המגדל וידבר את עשו אחיו ויאמר, הלנחם אותי באת הלום? הבאת אלי על דבר אשתי אשר מתה עלי?
כהזאת השבועה אשר נשבעת פעמיים לאבותיך לפני מותם? הפרת את השבועה, ובהשבעך לאביך חרצת משפטך:
כאויען עשו ויאמר אליו מעולם לא ישבע בבני אדם ובחיות הארץ שבועת אמונת אומן לעד, כי אם בעצם היום ההוא יעשו רעה איש לאחיו ומבקש שונא את נפש שונאו:
כבוגם אתה אך שנוא תשנא אותי ואת בני עד עולם, ואין להקים [אהבת אחים] אתך:
כגשמע נא את דברי אלה אשר אנכי דובר באזניך, אם אהפוך עור החזיר ומסמרות שערו לצמר ואם יצמחו קרנים על ראשו כקרני השעירים אז אכרת לך ברית אהבת אחים:
כדואם יפרד השַד מן האם כי לא היית אח לי ואם ישלימו הזאבים עם הכבשים לבל יאכלו ויטרפו אותם ואם יתנו את לבבם להיטיב איש לאחיהו, אז יבוא בליבי שלום לך:
כהואם יהי האריה רֵע לפר ועול אחד יעלה על צואר שניהם ויחדו יחרושו, אז אעשה לך שלום:
כוואם ילבינו העורבים כאורז, או אז אדע כי אוהב אותך וברית שלומי עמך:
כזהכרת תכרת ובניך יכרתו, ואין שלום לך:
כחוירא יעקב בעת ההיא כי הרע את מחשבתו אליו [...] להמיתו, וכי בא כזיז שדי ננער בחנית הצייד אשר תדקרהו ותמיתהו ולא יסוג אחור ממנה:
כטויאמר אל אנשיו ואל עבדיו, לתגר בו ובכל מרעיו מלחמה: