ספר היובלים מד

פרק מד

א ויסע ישראל ממושבו [חברון] בראש החודש השלישי ויבוא בארה שבע, ויזבח זבח לאלוהי אביו יצחק בשביעי לחודש הזה:

ב ויזכור יעקב את החלום אשר חלם בבית אל, ויירא מרדה מצרימה:

ג ובעלות על לבבו לשלוח לאמור ליוסף כי יבוא אליו וכי הוא לא ירד שמה, ישב שם שבעת ימים אולי יוודע אליו במראה אם ישב או ירד:

ד ויעש את חג הקציר בכורי פרי האדמה מן הדגן הישן, כי לא היה מלוא חופנים זרע בכל ארץ כנען רק בצורת לכל חיה ובהמה ועוף ואדם:

ה ובשישה עשר נראה אליו האלוהים ויאמר יעקב יעקב, ויאמר הנני:

ו ויאמר אליו אנכי אלהי אבותיך אברהם ויצחק, אל תירא ורדה מצרימה כי לגוי גדול אשימך שם:

ז אנכי ארד עמך ואנכי אשיבך אל הארץ הזאת להקבר שם, ויוסף ישית ידיו על עיניך, אל תירא לך מצרימה:

ח ויסעו בניו ובני בניו, וישאו את אביהם ואת רכושם בעגלות:

ט ויסע ישראל מבאר שבע בשישה עשר לחודש השלישי הזה, וילך ארצה מצרים:

י וישלח ישראל את יהודה בנו לפניו אל יוסף לראות את ארץ גושן:

יא כי יוסף אמר לאחיו לבוא שמה לשבת שם, ולהיות קרובים אליו:

יב וארץ טובה היא בארץ מצרים וקרובה אליו [....]:

יג אלה שמות בני ישראל הבאים מצרימה את יעקב אביהם:

יד יעקב אביהם, ראובן בכור ישראל:

טו ואלה שמות בניו, חנוך פלוא חצרן כרמי, חמשה:

טז שמעון ובניו, ואלה שמות בניו ימואל ימין אהד יכין צוהר שאול בן (הצפנזית) [הכנענית], שבעה:

יז לוי ובניו, ואלה שמות בניו גרשון ומררי, ארבעה:

יח יהודה ובניו, ואלה שמות בניו שלה פרץ וזרח:

יט יששכר ובניו, ואלה שמות בניו תולע פואה ושוב ושם [שמרון], חמשה:

כ זבולון ובניו, ואלה שמות בניו סרד ואלון ויחלאל, ארבעה:

כא ואלה בני יעקב אשר ילדה לאה ליעקב בפדן ארם, שישה בנים ואחות אחת אשר להם דינה:

כב ויהי כל נפש בני לאה ובניהם הבאה ליעקב אביהם מצרימה עשרים ותשע, עם יעקב אביהם היו שלושים:

כג ובני זלפה שפחת לאה אשת יעקב אשר ילדה ליעקב גד ואשר:

כד ואלה שמות בניהם הבאים אתם מצרימה בני גד צפיון אגתי שוני אזון ערבי ארדי ואראלי, שמונה:

כה בני אשר ימנה (ישוע) [ישוה וישלו] ובריעה ושרה אחותם, כל נפש ארבע עשרה וכל בני לאה ארבעים וארבעה:

כו ובני רחל אשת יעקב יוסף ובנימין:

כז ויולד ליוסף במצרים עד בוא אביו מצרימה, אשר ילדה לו אוסנת בת פוטיפרע מאון, את מנשה ואת אפרים, שלושה:

כח בני בנימין לאבעל אשבל גרא נעמן אברודיה רפא יניני חופים יעם געם, אחד עשר, וכל בני רחל ארבעה עשר:

כט ובני בלהה שפחת רחל אשת יעקב אשר ילדה ליעקב, דן ונפתלי:

ל ואלה שמות בניהם הבאים אתם מצרימה, בני דן חושים שמון אשוד ישק שלמה, שישה:

לא וימותו במצרים בשנת בואם שמה, ויוותר לדן חשים לבדו:

לב ואלה שמות בני נפתלי יחצאל גוני יצר יכום אוח, שישה:

לג וימת אוח הנולד אחר השנה הראשונה לשני הרעב, וכל בני רחל יחד היו עשרים ושישה:

לד וכל הנפש ליעקב הבאה מצרימה, שבעים נפש:

לה אלה בניו ובני בניו יחדיו שבעים וחמישה, מהם מתו במצרים על פני יוסף, ובנים לא היו להם:

לו ובארץ כנען מתו ליהודה שני בניו ער ואונן, ובנים לא היו להם:

לז ובני ישראל קברו את המתים, ויהיו כמספר נפש השבעים: