יְלָדִ֣ים אֲשֶׁ֣ר אֵֽין־בָּהֶ֣ם כָּל־מאום [מוּם֩] וְטוֹבֵ֨י מַרְאֶ֜ה וּמַשְׂכִּילִ֣ים בְּכָל־חָכְמָ֗ה וְיֹ֤דְעֵי דַ֙עַת֙ וּמְבִינֵ֣י מַדָּ֔ע וַאֲשֶׁר֙ כֹּ֣חַ בָּהֶ֔ם לַעֲמֹ֖ד בְּהֵיכַ֣ל הַמֶּ֑לֶךְ וּֽלֲלַמְּדָ֥ם סֵ֖פֶר וּלְשׁ֥וֹן כַּשְׂדִּֽים׃
Knaben, an welchen kein Fehl war, die schön waren von Ansehen und geschickt in jeder Kunst, einsichtsvoll und des Wissens kundig, die tüchtig wären zu dienen im Palaste des Königs; diese sollte man lehren Schrifttum und Sprache der Chaldäer.
Rashi on Daniel
and who have strength Our Sages explained (Sanh. 93b) that they should restrain themselves from laughing, speaking and sleeping, out of fear of the throne, and resist the urge when they feel the need to relieve themselves.
Rashi on Daniel
and to teach them the script This refers back to “who have strength.”