פָּרֹ֨חַ תִּפְרַ֜ח וְתָגֵ֗ל אַ֚ף גִּילַ֣ת וְרַנֵּ֔ן כְּב֤וֹד הַלְּבָנוֹן֙ נִתַּן־לָ֔הּ הֲדַ֥ר הַכַּרְמֶ֖ל וְהַשָּׁר֑וֹן הֵ֛מָּה יִרְא֥וּ כְבוֹד־יְהוָ֖ה הֲדַ֥ר אֱלֹהֵֽינוּ׃ (ס)
In voller Blüte stehet sie und jubelt und jauchzt; Libanons Pracht wird ihr verliehen, Karmels und Sarons Schmuck. Sie werden schauen die Herrlichkeit des Herrn, den Glanz unseres Gottes.